דמיון בין פרשנות התלמוד הבבלי ורי"ף
פרשנות התלמוד הבבלי ורי"ף יש להם 16 דברים במשותף (ביוניונפדיה): אחרונים, אברהם בן דוד מפושקירה, ספרד, ר"ן, ר"י הזקן, רמב"ן, ראשונים, רבנו חננאל, ריטב"א, שאלות ותשובות, תלמוד, זרחיה הלוי, גאונים, הלכה, יצחק אבן גיאת, יוסף אבן מיגאש.
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
אחרונים ופרשנות התלמוד הבבלי · אחרונים ורי"ף ·
אברהם בן דוד מפושקירה
רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1110 לערך – כ"ו בכסלו ד'תתקנ"ט, 1198) היה רב וראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר (בצרפתית: Posquières, בימינו וָוּבֶֿרט), שבחבל פרובאנס בצרפת, פרשן תלמוד ומקובל.
אברהם בן דוד מפושקירה ופרשנות התלמוד הבבלי · אברהם בן דוד מפושקירה ורי"ף ·
ספרד
סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.
ספרד ופרשנות התלמוד הבבלי · ספרד ורי"ף ·
ר"ן
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה'''ר"ן'''. רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ן', 1290 בערך – ט' בשבט ה'קל"ו, 31 בדצמבר 1375 או 1 בינואר 1376), מן הראשונים בספרד.
פרשנות התלמוד הבבלי ור"ן · ר"ן ורי"ף ·
ר"י הזקן
רבי יצחק בן שמואל הזקן מדַמְפִּיֶיר (או דַנְפִּיֶיר; בכתיבה הרבנית המקובלת: דנפירא. בצרפתית מודרנית: Dampierre-Sur-Aube), ובכינויו הנפוץ ר"י הזקן או רבינו יצחק בעל התוספות, היה מראשוני בעלי התוספות במאה ה-12 וממייסדי המפעל אדיר-ההיקף של התוספות.
פרשנות התלמוד הבבלי ור"י הזקן · ר"י הזקן ורי"ף ·
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
פרשנות התלמוד הבבלי ורמב"ן · רי"ף ורמב"ן ·
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
פרשנות התלמוד הבבלי וראשונים · ראשונים ורי"ף ·
רבנו חננאל
רבי חננאל בר חושיאל, מכונה בדרך כלל רבנו חננאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בראשית תקופת הראשונים, (אם כי יש מהאחרונים שהחשיבוהו לגאון, וניתן לראות בו חוליית ביניים בין הגאונים לראשונים).
פרשנות התלמוד הבבלי ורבנו חננאל · רבנו חננאל ורי"ף ·
ריטב"א
רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי (או אַלְשֵׂבִילִי, כלומר בן העיר סביליה; בראשי תיבות ריטב"א; ה'י', 1250 – ה'ץ', 1330) היה מגדולי רבני ספרד בתקופת הראשונים.
פרשנות התלמוד הבבלי וריטב"א · רי"ף וריטב"א ·
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
פרשנות התלמוד הבבלי ושאלות ותשובות · רי"ף ושאלות ותשובות ·
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
פרשנות התלמוד הבבלי ותלמוד · רי"ף ותלמוד ·
זרחיה הלוי
רבי זרחיה הלוי מגירונה (רז"ה), מן הראשונים, למדן, פרשן, פוסק ומשורר, מחשובי חכמי פרובנס במאה ה-12.
זרחיה הלוי ופרשנות התלמוד הבבלי · זרחיה הלוי ורי"ף ·
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
גאונים ופרשנות התלמוד הבבלי · גאונים ורי"ף ·
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
הלכה ופרשנות התלמוד הבבלי · הלכה ורי"ף ·
יצחק אבן גיאת
רבי יצחק בן רבי יהודה אִבְּן גַיַאת (נקרא גם רי"צ גיאת או בקיצור ריצ"ג; ד'תשצ"ח, 1038 (בקירוב), לוסנה — ד'תתמ"ט (1089), קורדובה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, פוסק, ראש ישיבה, פרשן, ומשורר יהודי.
יצחק אבן גיאת ופרשנות התלמוד הבבלי · יצחק אבן גיאת ורי"ף ·
יוסף אבן מיגאש
#הפניה ר"י מיגאש.
יוסף אבן מיגאש ופרשנות התלמוד הבבלי · יוסף אבן מיגאש ורי"ף ·
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה פרשנות התלמוד הבבלי ורי"ף
- מה יש להם במשותף פרשנות התלמוד הבבלי ורי"ף
- דמיון בין פרשנות התלמוד הבבלי ורי"ף
השוואה בין פרשנות התלמוד הבבלי ורי"ף
יש פרשנות התלמוד הבבלי 104 יחסים. יש פרשנות התלמוד הבבלי 96. כפי שיש להם במשותף 16, מדד הדמיון הוא = 16 / (104 + 96).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין פרשנות התלמוד הבבלי ורי"ף. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: